Daf 7a
וְאֶקַּדֵּשׁ לָךְ מְקוּדֶּשֶׁת מִדִּין עָרֵב עָרֵב לָאו אַף עַל גַּב דְּלָא מָטֵי הֲנָאָה לִידֵיהּ קָא מְשַׁעְבֵּיד נַפְשֵׁיהּ הַאי אִיתְּתָא נָמֵי אַף עַל גַּב דְּלָא מָטֵי הֲנָאָה לִידַהּ קָא מְשַׁעְבְּדָא וּמַקְנְיָא נַפְשַׁהּ
Rachi (non traduit)
ואקדש אני לך. וכשנתנו לו א''ל התקדשי לי מקודשת ואע''ג דלא מטי הנאה לידה:
מדין ערב. ממה שמצינו בתורה שהערב משתעבד למלוה אנו יכולין ללמוד:
הֵילָךְ מָנֶה וְהִתְקַדְּשִׁי לִפְלוֹנִי מְקוּדֶּשֶׁת מִדִּין עֶבֶד כְּנַעֲנִי עֶבֶד כְּנַעֲנִי לָאו אַף עַל גַּב דְּלָא קָא חָסֵר וְלָא מִידֵּי קָא קָנֵי נַפְשֵׁיהּ הַאי גַּבְרָא נָמֵי אַף עַל גַּב דְּלָא קָא חָסֵר וְלָא מִידֵּי קָא קָנֵי לַהּ לְהַאי אִיתְּתָא
Rachi (non traduit)
הילך מנה והתקדשי לפלוני. והוא שלוחו אלא שמקדשה משלו:
מקודשת. ואע''ג דממונא לאו של משלח הוא:
מדין עבד כנעני. דתנן במתני' לקמן (קידושין דף כב:) קונה את עצמו בכסף ע''י אחרים שאחרים פודין אותו בממונן והוא קונה עצמו ויוצא לחירות ואע''ג דלא חסר איהו בהאי ממונא מידי:
תֵּן מָנֶה לִפְלוֹנִי וְאֶקַּדֵּשׁ אֲנִי לוֹ מְקוּדֶּשֶׁת מִדִּין שְׁנֵיהֶם עָרֵב לָאו אַף עַל גַּב דְּלָא קָא מָטֵי הֲנָאָה לִידֵיהּ קָא מְשַׁעְבֵּד נַפְשֵׁיהּ הַאי אִיתְּתָא נָמֵי אַף עַל גַּב דְּלָא קָא מָטֵי הֲנָאָה לִידַהּ קָא מַקְנְיָא נַפְשַׁהּ
Rachi (non traduit)
ואקדש אני לו. לאותו פלוני במנה שתתן לו בשבילי:
מדין שניהם. מבין שני הדינין הללו של ערב ושל עבד כנעני אנו למידין:
מִי דָּמֵי עָרֵב הַאי דְּקָא קָנֵי לֵיהּ קָא חָסַר מָמוֹנָא הַאי גַּבְרָא קָא קָנֵי לַהּ לְהַאי אִיתְּתָא וְלָא קָא חָסַר וְלָא מִידֵּי עֶבֶד כְּנַעֲנִי יוֹכִיחַ דְּלָא קָא חָסַר מָמוֹנָא וְקָא קָנֵי נַפְשֵׁיהּ
מִי דָּמֵי הָתָם הָךְ דְּקָא מַקְנֵי קָא קָנֵי הָכָא הַאי אִיתְּתָא קָא מַקְנְיָא נַפְשַׁהּ וְלָא קָא קָנְיָא וְלָא מִידֵּי עָרֵב יוֹכִיחַ אַף עַל גַּב דְּלָא קָא מָטֵי הֲנָאָה לִידֵיהּ מְשַׁעְבֵּד נַפְשֵׁיהּ
Rachi (non traduit)
האי דקא מקני. בעל העבד שהוא מקנה את העבד לחירות קא קני האי כסף שמקבל בפדיונו:
בָּעֵי רָבָא הֵילָךְ מָנֶה וְאֶקַּדֵּשׁ אֲנִי לָךְ מַהוּ אָמַר מָר זוּטְרָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב פָּפָּא מְקוּדֶּשֶׁת אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְמָר זוּטְרָא אִם כֵּן הָוֵה לֵיהּ נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחְרָיוּת נִקְנִין עִם נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת
Rachi (non traduit)
ואקדש אני לך. והוא קיבלו ואמר לה התקדשי לי בכך:
מקודשת. כדמפרש ואזיל טעמיה לקמיה:
שיש להן אחריות. אדם הוקש לקרקעות דכתיב (ויקרא כ''ה:
מ''ו) והתנחלתם אותם לרשת אחוזה:
עם נכסים שאין להם אחריות. שמוכר או נותן לו קרקעות ומטלטלין וזה מושך המטלטלין והקרקעות קנויים לו במשיכת המטלטלין:
Tossefoth (non traduit)
אם כן הו''ל נכסים שיש להם אחריות. פי' בקונטרס דאדם הוקש לקרקעות דכתיב והתנחלתם אותם לרשת אחוזה וקשה דההוא קרא כתיב בעבד אבל בן חורין לא איתקש אלא דוקא בדמי עלי לפי ששמין אותו כעבד כדאיתא בפ''ק דסנהדרין (דף טו.) ועבד נמי פלוגתא היא בפ''ק דב''ק (דף יב.) אי כמקרקעי אי כמטלטלי דמי ונראה דלאו דוקא יש להם אחריות אלא אף כי נמי אין להם אחריות לא מצינו מטלטלין נקנין אגב מטלטלין דנכסים שאין להם אחריות לא שייך בהו אגב א''נ י''ל דה''ק ע''כ אי אשה נקנית אגב מטלטלין שדה נמי נקנה אגב מטלטלין שהרי קנין כסף דאשה ילפינן משדה קיחה קיחה ואם אין שדה נקנה מהיכא תיתי באשה:
וַאֲנַן אִיפְּכָא תְּנַן נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת נִקְנִין עִם נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחְרָיוּת בְּכֶסֶף בִּשְׁטָר וּבַחֲזָקָה אֲמַר לֵיהּ מִי סָבְרַתְּ דְּאָמְרָה לֵיהּ אַגַּב הָכָא בְּאָדָם חָשׁוּב עָסְקִינַן דִּבְהָהִיא הֲנָאָה דְּקָא מְקַבֵּל מַתָּנָה מִינַּהּ גָּמְרָה וּמַקְנְיָא לֵיהּ נַפְשַׁהּ
Rachi (non traduit)
ואנן איפכא תנן. שצריך לקנות הקרקע באחד מן הדברים שהקרקע נקנה בהן כגון כסף או שטר או חזקה דנעל וגדר ופרץ כל שהוא והמטלטלים נקנים אגבן:
באדם חשוב עסקינן. שאינו רגיל לקבל מתנות:
בההיא הנאה כו'. שתרצה זאת לתת פרוטה לאדם שיפייסנו לזה לקבל הימנה מתנה:
אִיתְּמַר נָמֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא וְכֵן לְעִנְיַן מָמוֹנָא וּצְרִיכָא
Rachi (non traduit)
וכן לענין ממונא. הנך שמעתא דרבא דילפינא קידושין מדין ערב ומדין עבד כנעני כן לענין ממונא מכר לו שדה ואמר לו תן הכסף לפלוני ושדי מכורה לך בו קנה מדין ערב הילך מנה ותהא שדך מכורה לפלוני קנה אותו פלוני השדה מדין עבד תן מנה לפלוני ותקנה לו שדי בו קונה מדין שניהם:
דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן קִידּוּשִׁין מִשּׁוּם דְּהָא אִיתְּתָא נִיחָא לַהּ בְּכָל דְּהוּ כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ טָב לְמֵיתַב טַן דּוּ מִלְּמֵיתַב אַרְמְלוּ אֲבָל מָמוֹנָא אֵימָא לָא
Rachi (non traduit)
ניחא לה. להיות נקנית בכל דהו בקנין כל שהוא ואפילו בטובת הנאה בעלמא:
טן דו. בגופים שנים בעל ואשתו ואפילו אינו לה אלא לצוות בעלמא:
וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן מָמוֹנָא מִשּׁוּם דְּאִיתְיְהִיב לִמְחִילָּה אֲבָל קִידּוּשִׁין אֵימָא לָא צְרִיכָא
Rachi (non traduit)
דאיתיהיב למחילה. שאדם רשאי למחלו:
אָמַר רָבָא הִתְקַדְּשִׁי לִי לְחֶצְיִי מְקוּדֶּשֶׁת חֶצְיֵיךְ מְקוּדֶּשֶׁת לִי אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא מַאי שְׁנָא חֶצְיֵיךְ מְקוּדֶּשֶׁת לִי דְּאֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת אִשָּׁה אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא חֲצִי אִשָּׁה הָכִי נָמֵי אִישׁ אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא חֲצִי אִישׁ
Rachi (non traduit)
אשה אמר רחמנא. כי יקח איש אשה:
איש אמר רחמנא. כי יקח איש:
אֲמַר לֵיהּ הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם אִיתְּתָא לְבֵי תְרֵי לָא חַזְיָא אֶלָּא גַּבְרָא מִי לָא חֲזֵי לְבֵי תְרֵי וְהָכִי קָאָמַר לַהּ דְּאִי בָּעֵינָא לְמִינְסַב אַחֲרִיתִי נָסֵיבְנָא
Rachi (non traduit)
איתתא לבי תרי. להנשא להם אי אפשר הילכך האי לא קדיש אלא פלגא וחצייה נשאר לאחר א''כ אינה מקודשת לזה:
אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי לְרָבִינָא וְנִיפְשְׁטוּ לַהּ קִידּוּשֵׁי בְּכוּלַּהּ מִי לָא תַּנְיָא הָאוֹמֵר רַגְלָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה תְּהֵא כּוּלָּהּ עוֹלָה
Rachi (non traduit)
ניפשטו קידושי בכולה. כי אמר חצייך מקודשת לי דהא מקודשת בלשון הקדש קאמר לה:
Tossefoth (non traduit)
ונפשטו קידושי בכולה מי לא תניא כו'. תימה דבריש תמורה (דף יא:) יליף רגלה של זו עולה ובדבר שהנשמה תלויה בו מקרא דכתיב כל אשר יתן ממנו לה' וגבי אשה לא כתיב קראי וא''כ מאי פריך הא לא דמו להדדי ונראה שלכך דקדק רש''י ופירש דהא מקודשת בלשון הקדש קאמר לה וכדאמר בריש פירקין דאסר לה אכ''ע כהקדש שאדם עושה אותה כהקדש לפיכך יש להיות דינה כהקדש אבל אם היה אומר מאורסת או חד מהנהו לישני דלעיל (קידושין דף ו.) על זה לא היה מקשה ונפשטו קידושי בכולה לפירוש זה:
וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר אֵין כּוּלָּהּ עוֹלָה הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּמַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ אֲבָל מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ הָוְיָא כּוּלָּהּ עוֹלָה
Rachi (non traduit)
ואפי' למ''ד כו'. פלוגתייהו במסכת תמורה:
Tossefoth (non traduit)
ואפי' למאן דאמר אין כולה עולה. התם (תמורה יא:) מפרש למאן דאמר דאין כולה עולה מה יעשה ממנה וקאמר דימכרנה לצרכי עולות חוץ מדמי הרגל שהקדיש ופריך היאך יפטר זה מעולתו הא הויא ליה עולה חסירה ומשני כגון דאמר הרי עלי עולה כמו שאמצאנה:
מִי דָּמֵי הָתָם בְּהֵמָה הָכָא דַּעַת אַחֶרֶת
Rachi (non traduit)
התם בהמה היא. ושלו היא ואין מעכב על ידו מלהתקדש לפיכך יש כח במאמרו לפשוט והכא דעת אחרת יש חשובה כמותו המעכבת בדבר שאם אין אשה רוצה אינם קידושין וזו לא נתרצה אלא לחציה לפיכך אין דיבורו תפיס בה:
הָא לָא דָּמְיָא אֶלָּא לְהָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּהֵמָה שֶׁל שְׁנֵי שׁוּתָּפִין הִקְדִּישׁ חֶצְיָהּ וְחָזַר וּלְקָחָהּ וְהִקְדִּישָׁהּ קְדוֹשָׁה וְאֵינָהּ קְרֵיבָה
Rachi (non traduit)
הא לא דמיא כו'. מסקנא דתירוצא הוא אין דבר זה דומה אלא לבהמה של שני שותפין דאיכא דעת אחרת המעכבת בה והתם לא אמרי' דתקדש כולה ע''פ האחד:
ואינה קריבה. הואיל ובתחלת הקדישה לא נראית לקרב שלא קידשה אלא חציה ותמכר ויקריב אחרת בדמיה:
Tossefoth (non traduit)
וחזר ולקחה. הא דנקט וחזר ולקחה ולא נקט בהמה של שני שותפין שהקדיש כל אחד חציה משום דלא שייך התם ועושה תמורה ותמורתה כיוצא בה דשותפין אין ממירין כדאמר בתמורה (דף יג.) ובפ''ק [דזבחים] (דף ו.):
וְעוֹשָׂה תְּמוּרָה וּתְמוּרָתָהּ כַּיּוֹצֵא בָּהּ
Rachi (non traduit)
ועושה תמורה. אם המיר בה:
ותמורתה כיוצא בה. דאינה קריבה דמכח קדושה דחויה באתה:
שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source